פרשת בשלח,
״וַיְהִ֗י בְּשַׁלַּ֣ח פַּרְעֹה֘ אֶת-הָעָם֒ וְלֹֽא-נָחָ֣ם אֱלֹהִ֗ים דֶּ֚רֶךְ אֶ֣רֶץ פְּלִשְׁתִּ֔ים כִּ֥י קָר֖וֹב ה֑וּא כִּ֣י | אָמַ֣ר אֱלֹהִ֗ים פֶּן-יִנָּחֵ֥ם הָעָ֛ם בִּרְאֹתָ֥ם מִלְחָמָ֖ה וְשָׁ֥בוּ מִצְרָֽיְמָה: {יח} וַיַּסֵּ֨ב אֱלֹהִ֧ים | אֶת-הָעָ֛ם דֶּ֥רֶךְ הַמִּדְבָּ֖ר יַם-ס֑וּף וַֽחֲמֻשִׁ֛ים עָל֥וּ בְנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם״
לכאורה ישנה טעות פה (ח׳וח) כתוב שפרעה שלח את העם, והרי ידוע שהקדוש ברוך-הוא הוציאנו ממצרים ולא אף אחד אחר. ללמדנו שבכל מקום בתורה שכתוב ״עם״ או ״עמך״ מדובר בערב-רב המיצרי (שמשה גייר בלי רשות מהקב״ה) שהם המצרים שיצאו עם בני ישראל בגלל הרכוש שיצא ממצריים ולא לשם שמיים.
לכן נאמר שהקב״ה אמר למשה בחטא העגל ״לֶךְ-רֵד – כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ" (שמות, ל"ב, ז' ). (עמך ולא עם ישראל).
כמו כן מהארבעה המילים הראשונות אנו לומדים על תחית המתים ״וַיְהִי, בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת״ סופי תיבות ״תחיה״. הזוהר אומר שהקדוש ברוך הוא יחיה את כל הרשעים שיהיו ״עדים״ לגדולות הקדוש ברוך-הוא בתחיית המתים, ולחיי הנצח של בני ישראל... ואז ימיתם שוב.
המילה ״בשלח״ הינה 340 בגימטריה, אומר הזוהר הקדוש שהקב״ה החייה את יעקב בדיוק בזמן קריעת ים-סוף. יעקב אבינו נולד בערב סוכות ונפטר בערב סוכות ובדיוק בקריעת ים-סוף הינם 340 שנה מיום היולדו.
אנו לומדים זאת מן הפסוק : ״וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל (יעקב) אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם״ ורק אחרי זאת ״אז ישיר משה ובני ישראל״. טוב לדעת שים-סוף נקרע ל-12 גזרים שכל שבט עבר בפתח נפרד. אל תיקרא ״ים-סוּף״ אלא ״ים- סוֺף״ שהגיע סוֹפם של המצרים.
כתוב ״וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם״ הקבלה מלמדת אותנו שהקב״ה גילה למשה את יסוד מרכיבי המים מבחינה מדעית, מולקולת מים מורכבת משני אטומים של מימן ומאטום של חמצן. הנוסחה הכימית של המים היא H2-O.
למים ישנם עשר מרכיבים 2 ו 8 חלקים... מים (ידועים כתורה). כתוב לפני ים סוף ״ויבקעו המים״ (10 אותיות כנגד 10 מרכיבי המים) לאחר ״בקיעת המים״ קיבלו את עשרת הדיברות... ה ׳ (H2) דיבר 2 דיברות ומשה דיבר 8 (O אוֹ - שמו של משה אוהב). הקבלה אומרת שהקב״ה לכן ה׳ דיבר 2 ומשה 8... ולכן משה ניפטר 8 פסוקים לפני סיום התורה.
באנגלית:
The molecule of water H2O has 10 parts 2 hydrogen and 8 electrons from the oxygen atom.
בים סוף המיצרים קיבלו את עשר המכות שוב, המידרש אומר 50 מכות ואף 250.
כתוב: "וירא הים וינוס"... הים ראה את ארונו של יוסף הצדיק... ונענה לנחשון בן עמי-נדב וינוסו המים. המילה נחשון הינה מילה נרדפת לגל...
בזמן שבני ישראל היו עסוקים בלקיחת רכוש גדול (שהיה שייך לעם ישראל) תשלום על 210 שנות עובדות שלא קיבלו שכרם מן המיצרים... משה הולך לחפש את ארונו של יוסף... ככתוב ״וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף עִמּוֹ כִּי הַשְׁבֵּעַ הִשְׁבִּיעַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֶת עַצְמֹתַי מִזֶּה אִתְּכֶם״
מידרש תנחומא והזוהר מלמדנו על תינוק בשם מיכה ומשה רבנו.
פרעה מירר את חייהם בצורה מחרידה... וכשהעבד העיברי לא מצא תבן (קש) לבניית הלבנים והפירמידות, נוגשׂ מיצרי היה לוקח תינוק עיברי ומישתמש בתינוק במקום לבנה לבנייה והטיחו בקיר להשלים את המיכסה. לכן נאמר ״ויזעקו לה׳... מקוצר רוח״.
משה רבינו האדיר צעק (היתלונן) לקב״ה ואמר היכן רחמיך אלוקים, מדוע תינוק זה טמון בקיר, איך יכול להיות שתינוק זה מגיע למעמד כזה, במה חטא???
הקב״ה הסביר למשה שעונשו בא מגילגול קודם... (מיגדל בבל) אך משה ביקש להציל את התינוק הזה, והקב״ה אישר לו... אך רמז לו שאינו מבין...! משה אימץ אותו כילדו וקרא לו מיכה (ר״ת מי כמוך ה׳) מיכה היתלווה למשה למרבית המקומות.
לימים ביציאת מיצריים... משה הלך לנהר הנילוס לחפש את עצמות יוסף ולהעלותם איתו... (כמו שהובטח ליוסף) ומיכה היה איתו על גדות הנהר וחזה בכל. משה לא ידע היכן ארונו של יוסף ניטמן. משמיים הופיעה שרח (בת אשר) גילתה לו את מיקומו בנילוס. שרח הינה אחת מעשרה שעלו חיים לגן עדן (כמו אליהו הנביא).
ידוע שכאשר משה העלה את ארונו של יוסף מתוך היאור הוא נטל לוח זהב וכתב עליו "עלה שור עלה" יחד עם שם ה׳ המפורש, (יוסף הינו השור כבירכת יעקב) וכך עלה ארונו (שהיה עשוי מיברזל) של יוסף מן המים. מיכה ראה זאת ונטל (גנב) את לוח הזהב מהנילוס והחביאו עמו... הבין את עוצמת כוחו וקדושתו.
הזוהר אומר שהערב-רב רצו ללמוד איך לעשות כשפים יותר גדולים (כמו 10 המכות) ויצאו עימם שני חרטומים, הינם הילדים של בילעם, יוניוס ויונבריוס. הם הקוסמים הכי גדולים של מיצרים... הם בעתיד יבנו את ״עגל הזהב״ עם אהרון ״ובעזרת״ מיכה (התינוק שמשה רבינו הציל וטעה - במחילה אני אומר זאת).
מיכה נתן להם את לוח זהב שכתוב עליו "עלה שור עלה" יחד עם שם ה׳ המפורש ואז עגל הזהב דיבר ואמר ״אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם״.
המילה ״בשלח״ הינה סוד לשתי חולשות של בני ישראל ״ב-חלש״:
ב - 2 בגימטריא שלח - חלש
בני ישראל איבדו אמונה למרות כל הניסים, פעמיים:
במים ובבשר... קריעת ים-סוף ומן.
לכן נענשו ע״י עמלק (לשון יחיד). היו ברפידים: רפוי ידם (חוסר אמונה בקב״ה)
המילה עמלק הנה הראשיי תבות:
ע - עם
מ - מועל
ל - לא
ק - קדוש
אנו מביאים עלינו את ״עמלק״...מעניין שאנו תמיד סובלים מ״עמלק״ בכל מיני דורות ובכל מיני עמים שמייצגים את ״עמלק״... מצרים, יון, רומי, איסלם, רוסיה, פרס, גרמניה, וכדומה (ימח שמם ושם זכרם). ללמדנו שאנו מביאים עלינו את עמלק ולא ההפך, בזמן שאנו ״עוזבים״ את הקב״ה.
המילה עמלק בגימטריה הנה 240 כמו המילה ספק... כשאנו לא מאמינים עמלק מגיע.
כמו כתוב: ״ה׳ ילחם לכם ואתם תחרישון״ (לימוד תורה ושקט בבית הכנסת)... הקב״ה יגן על כולנו אם אנו ״מתעסקים״ בתורה. כמו כן התורה כתובה כמו ערוגות בפרדס, שורות, רווחים, בברירות... ככל שאנו ״חורשים״ בתורה אנו מגלים יותר, ומניבים פירות גדולים יותר.
המילה ״מן״ הינה ״מעשי ניסים״ שקיבלו בני ישראל בכל הזמן במידבר (42 שנה) לכן נאמר ״ודיברת בם״ בם גימטריא 42.
רפואה שלמה לכל חולי עמו ישראל, וביאת משיח השבוע ב״ה!
שבת שלום!
יורם דהן
הרב י׳ד התלמיד
המצפה לישועה
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
Comments