Parashat Ki Tetzeie כִּי-תֵצֵא

כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. א וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. יב וַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ. יג וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה.

המילה ״כי״ הינה ראשי תיבות של ״כל יום״ ללמדנו שבכל יום ביום אנו נלחמים ביצר הרע שהוא ״אֹיְבֶיךָ״ מלחמה שהיא מאפשרת לנו ניצחון במידה ואנו חזקים. ורק אז ״וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ ״!

שלשת האותיות הראשונות של המילים ״כּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה״ הינה המילה ״כתל״ שרק ביזכות התפילות נוכל לנצח ואז ״וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ״. שלמה המלך אמר בשיר השירים שהכותל לעולם יעמוד, . (שיר השירים ב ט): "דומה דודי לצבי או לעפר האילים, הנה זה עומד אחר כתלנו, משגיח מן החלנות״!

כמו כן ״התבלין״ שיצר הקב״ה לנצח את הס(ר)טן זה רק ע״י לימוד תורה .... אמר הקב״ה:

כ - כוח

ת - תורה

ל - לחימה

בפרשתנו ישנם מספר הכי גדול של מצוות בתורה שהם 77 בגימטריא ״עז״. משה רבנו מלמד את בני ישראל 77 מצוות שיאפשרו להם הצלחה לכניסה לארץ הקודש. בפרשת משפטים ישנם 53 מצוות ופרשת קדושים 48 מצוות.

כמו כן סופי תיבות של ״כּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל״ הינה אילה (אילת השחר) שהיא הנשמה! כמו כן המילה ״תֵצֵא״ הינה ראשי תיבות של:

ת - תורה

צ- צדקה

א- אמונה

שע״י ניתן לנצח את יצר הרע.

ידוע שנפלה אבן מהכותל בסוף תשעה באב שנת 5778 - יש אומרים שנפילת האבן מהכותל השבוע (בעשרה באב) מעידה על ימי הגאולה כמו שכתוב ״יש בכותל אבן של עבודה זרה שתקע ירבעם בן נבט (המלך הרשע) ע"י כישוף ואחרי שהיא תפול תבוא הגאולה!!! מדרש מצמרר על האבן שנפלה יום אחרי תשעה באב״. הדבר זועק לשמיים , זעקה על עוול גדול שנעשה- חבקוק ב יא:" כִּי אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעָק וְכָפִיס מֵעֵץ יַעֲנֶנָּה.הוֹי בֹּנֶה עִיר בְּדָמִים וְכוֹנֵן קִרְיָה בְּעַוְלָה". (אבן מקיר תזעק ... על העוול המשווע שנעשה כאן חילול הכותל״.

אומר שלמה המלך בשיר השירים ב׳ פסוק ט: “דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים” שהקב״ה למרות החורבן לעולם שכינה נימצאת בכותל המערבי ״ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחֲלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים”.

אומרת תורת הקבלה שהמלחמות מול אויב בעולם הזה הן תמיד רק ביטוי למלחמות האמיתיות המתנהלות בתוך כל אחד מאתנו ובתוכנו, כיחידים וכגוף אחד שנקרא האומה הישראלית. מסופר בזוהר הקדוש על כמה מחכמי הזוהר שהיו הולכים בדרך ופגשו גיבורים שבדיוק חזרו מהמלחמה. שאלו אותם, מאין הם חוזרים. אמרו, מהמלחמה הגדולה. צחקו החכמים ואמרו להם, המלחמה שלכם עוד לא התחילה. המלחמה האמיתית לפניכם. המלחמה האמיתית מחכה לכל אחד מאתנו בבית, בפנימיות הנפש שלנו. למעשה, עד שלא נלחם את המלחמה הזאת, ימשיכו האויבים החיצוניים להילחם בנו בכל דור ודור.

כתוב "כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ, בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה". רש"י מפרש על ענין אשת יפת תואר, "לא דיברה התורה אלא כנגד יצר הרע". רש"י אמנם מדבר על היצר שמתעורר באדם הרואה אשה יפה בשדה הקרב, אבל יותר מזה התמונה שמתבהרת מדבריו היא שהיציאה למלחמה המדוברת בפרשה, היא באמת יציאה למלחמה היחידה שיש - מלחמת היצר.

כתוב ״וְרָאִיתָ בַּשִּׁבְיָה אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ״ אומר הזוהר שמדובר בגלות שאנו נמצאים בה... וזו עניין ההתבוללות. כתוב ״וּבָכְתָה אֶת אָבִיהָ״ אלו 40 ימי הסליחות.

מוסיף הזוהר ״אֵשֶׁת יְפַת תֹּאַר״ הינה הנשמה ששבויה בתוכנו ועלינו להוציאה מ״שִּׁבְיָה״ שהם מותרות העולם הזה. כמו כן חל איסור על נשואי תערובת שבמקרים רבים מוביל ״לבן סורר ומורה״. ידוע שדוד המלך לקח לו לאישה את מעכה ״בַּשִּׁבְיָה״ ונולד לו הבן אבשלום והבת תמר (סיפור אמנון ותמר). אבשלום בנו ניסה להרגו... ״בן סורר ומורה״!

ב״ה שניזכה ‏לאהבתך אחים אמיתית (אהבת חינם) שתעזור לביאת המשיח בקרוב!

שבת שלום ומבורך

יורם דהן

הרב י׳ד התלמיד

המצפה לישועה

מסידרת סיפרי הצנועים:

http://www.lulu.com/spotlight/Torah1