וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. כב נָשֹׂא, אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי גֵרְשׁוֹן--גַּם-הֵם: לְבֵית אֲבֹתָם, לְמִשְׁפְּחֹתָם. כג מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה, עַד בֶּן-חֲמִשִּׁים שָׁנָה--תִּפְקֹד אוֹתָם: כָּל-הַבָּא לִצְבֹא צָבָא, לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. כד זֹאת עֲבֹדַת, מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי--לַעֲבֹד, וּלְמַשָּׂא.
המילה נשא בגימטריה היא 351, כפי שהוא אותו הערך של המונחים: "בני דור דעה" (הדור של ידע, קבלת התורה), "דבר הגלוי וידוע" (לא מוסתר וידוע, כמו ה 'בשלב זה), ו" רק אחד ויחיד" (אחד ורק ה' יתברך שמו, הוא האלוקים). כל אלה מרמזים לזמנים מייד אחרי "מתן תורה" ולעתיד לבא, כפי שכולם במעמד סיני יודעים וראו את ה '.
אנו לומדים מהמילים "נשא את ראש בני גרשון", לרומם את בני גרשון גם, על ידי בית אבותם, על ידי משפחות תורה. הקב״ה גילה למשה שבניו יהיו פזורים בין העמים, אבל הם תמיד יהיו גבוהים ומלומדים. אנחנו לומדים זה מהמילה "גרשון", מכיוון שמילה זו בעברית גם מתכוונת נאלצו לגורש מאדמתם (גורשו מישראל). ה 'מבטיחה למשה שלמרות הגלות, עם ישראל, ייספר ויהיה גבוה.
פרשה זו היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה, יש לו 176 פסוקים. פרשת נשא מספקת לנו מספר רב של מסכתות בגמרא , כגון סוטה, נזיר, ברכת כהנים, קרבנות הנשיאים, זב, הילכות ווידוי ואחרים. מעניין לציין, כי הסכום של 176 (פסוקים) היא אותה גימטריה של כמה משפטים שמדברים על ה׳ ואהבהתו לבני-ישראל. לדוגמא "ה 'מלככם" , "הוא מנהיגנו" " , "לעולם" כל המושגים אלו ערכם 176.
מעניין שיש שלושה חלקים בתורה שלנו, הארוכים ביותר וכולם יש 176 במשותף:
פרשת נשא - 176 פסוקים
בבא בתרא - 176 דפים
תהילים ק״יט -176 פסוקים
כתוב “נשא את ראש בני גרשון” וכן שירת הלויים: מצות השירה של הלויים על הדוכן. כמו שנאמר ״היום יום ראשון….. בשבת, השיר שהיו הלויים אומרים בבית המקדש״
לְדָוִד מִזְמוֹר לַיהוָה הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּשִׁיר מִזְמוֹר לִבְנֵי קֹרַחמִזְמוֹר לְאָסָף אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל בְּקֶרֶב אֱלֹהִים יִשְׁפֹּטאֵל נְקָמוֹת יְהוָה אֵל נְקָמוֹת הוֹפִיַעלַמְנַצֵּחַ עַל הַגִּתִּית לְאָסָףיְהוָה מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ לָבֵשׁ יְהוָה עֹז הִתְאַזָּר אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹטמִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת
אחד התפקידים המרכזיים של הלויים, הוא לשורר על קרבנות הציבור, שנאמר: "ושרת בשם ה' אלהיו ככל אחיו הלויים". מפסוק זה למדו חז"ל: "איזהו שרות שהוא בשם ה'? הווה אומר - זו השירה". שירת הלוייםת מתקיימת בעת ניסוך היין – בעת הבאת קרבנות ציבור.
מספר הלויים המשתתפים בשירה: שנים עשר לויים לפחות היו צריכים לעמוד על הדוכן בעת השירה, עם זאת, ראוי להוסיף לויים משוררים ומנגנים לכבוד עבודת התמיד והמוספים.
עיקר שירה – בפה: עיקר מצות השירה היא דווקא בשירת הלויים בפיהם, לעומת זאת, הניגון בכלי הנגינה אינו מעיקר המצוה, ועל כן הניגון יכול להתקיים גם על ידי אחרים – אפילו ישראלים[6]. הסיבה שהיו מנגנים גם בכלי שיר, היא כדי להנעים ולבסם את השירה.
כלי השיר: בחמישה כלים היו משתמשים כדי ללוות את השירה: כינור*, נבל*, חליל*, צלצל*, חצוצרה*. חמישה כלים אלו אינם דבר מחייב, וניתן להוסיף עליהם כלים נוספים.
השירה בשבת: השירה על הקרבן נחשבת לעבודה והיא דוחה את השבת, ובכלל זה השימוש בכלי נגינה. לא כן באשר לשירה בשמחת בית השואבה, זו אינה נחשבת לעבודה, ואינה דוחה את השבת.
אומר הרב אריאל בשם הזוהר: אין מלאכי השרת משוררים למעלה - עד שלא ישירו הלויים במקדש למטה.
"חביבין ישראל לפני הקב"ה יותר ממלאכי השרת, שישראל אומרים שירה - בכל שעה, ומלאכי השרת אין אומרים שירה אלא - פעם אחת ביום. ויש אומרים - פעם אחת בשבת... ויש אומרים פעם אחת ביובל. ויש אומרים - פעם אחת בעולם...
ואין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה, עד שיאמרו ישראל למטה, שנאמר: 'ברון יחד כוכבי בקר' ואחר כך: 'ויריעו כל בני אלהים!'" (חולין צא, ב). שירתם של ישראל נקראת - 'ברון יחד כוכבי בוקר', כי ישראל ממתינים במקדש להופעת כוכב הבוקר - כוכב השחר, כדי להקריב את תמיד של שחר. כך היא לשון המשנה (יומא ג, א; תמיד ג, ב): "אמר להם הממונה: צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה; אם הגיע - הרואה אומר: ברקאי!" וכתבו הפרשנים, ש'ברקאי' עניינו: "האיר והבריק השחר". מעתה, שהקריבו ישראל את תמיד של שחר למטה, ושוררו לפני ה' שיר של יום בבית מקדש של מטה, עתה רשאים המלאכים לשיר את שירתם בבית המקדש של מעלה.
הרב חיים קנייבסקי ״שר התורה״ עלה אל מערת המכפלה ואל הכותל לקדם ימי משיח בירושלים, המשיח יקדם פניו בבני ברק. על פי ברכת הכוהנים בפרשת נשא.
ב״ה שניזכה לאהבתך אחים אמיתית (אהבת חינם) שתעזור לביאת המשיח בקרוב! ורפואה שלמה לכל חולי עמינו ישראל.
שבת שלום ומבורך
יורם דהן
הרב י׳ד התלמיד
המצפה לישועה בכל יום!
מסיפרי הצנועים:
סידרת ״נס התורה״
Comments